האומץ להוציא הכול

אבא, הייתי מקריב הכול כדי שיהיה לי האומץ להוציא את זה מהפה שלי לאוזן שלך, אבל אתה מכיר אותי, תמיד הייתי ביישן, לפעמים אפילו ממך, אני ואתה היינו הכי קרובים אחד לשני כל הזמן, וחורה לי שזה לא כך בחודשים האחרונים.

תמיד היית המודל לחיקוי שלי, והאדם שאני הכי מעריץ, אני יודע עשיתי המון טעויות, ממש המון, וכל זה מגיע לי, ודי הרסתי את כל ה"חברות" שהייתה בינינו ו"חברות" לא כי אנחנו לא באמת חברים, אלא כי זה הרבה יותר מזה, לי ולך היה קשר הרבה יותר קרוב מכל אבא בן אחרים ביקום, אני ואתה דומים כמעט בכול, ושנינו יודעים.

אז אסיים זאת בשלושה משפטים, אחד, ראיתי את הודעת ה"חג שמח" או איך שלא אקרא לזה בווצאפ וזה חרה לי מאוד כי הרגשתי כאילו אני עשיתי זאת לך רק במילים, מרגיש כאילו בגדתי או משהו כזה, כאילו זו הטעות הכי גדולה שאי פעם עשיתי, כל מקרה, משפט שני, אני נורא נורא מצטער ואני יודע שלא מגיע לי אבל אני מקווה שתסלח לי, כי אני, לא יסלח לעצמי, לפחות לא בזמן הקרוב, ושלישי, בבקשה בוא ניתן יד ביד נזכור את העבר כדי לשנות את ההווה ולשפר את העתיד. שלך, בנך האוהב.

One thought on “האומץ להוציא הכול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.