שני חטאים שיושבים לי שנים על הלב…

אני רוצה לבקש סליחה מטלי

הבחורה שביקשה ממני סיכומים לפני מבחן חשוב (בתואר הראשון),

ואני, שנראיתי ונשמעתי שבא לי לעזור לה, בעצם הבטחתי סתם, ולא התכוונתי מכתלתחילה לעזור…

במקום זה התעסקתי בשטויות (כמו- למה את לא לוקחת אותי טרמפ לאוניברסיטה, אנחנו שכנות),

וזה בכלל לא ממנהגי שלא לעזור למי שזקוק לעזרה.

צר לי כל כך.

————————————————————-

סליחה

כשהייתי בצבא, סמבצ´ית חדשה, שיחררתי בחור בשם ניר משמירה.

למרות שלא היתה לי את הסמכות לעשות את זה.

איכשהו, אחר כך כשעלינו על זה שניינו למשפט, שמרתי על קור רוח, ואמרתי שבשום אופן לא עשיתי את זה.

גם לא נבהלתי שאמרו שמעבירים אותנו לבדיקה גרפולוגית.

בסוף העיד מש´´ק שהיה בגף שלי, שבכל מקרה ניר היה צריך לדעת במעמדו (היה כבר סמל) שסמבצי´´ת לא יכולה לשחרר אותו משמירה.

הבחור הזה נזרק בגללי לכלא לכמה ימים, וראיתי אותו מנקש עשבים כל בוקר…

סליחה!

אני מקווה שזה שכתבתי את זה זה ישחרר אותי קצת מהרגשות אשמה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.