עשר שנים (יסמין)

יום אחד התעוררנו וגילינו שעברו 10 שנים, 10 שנים מאז שהיינו ילדים, ילדים קטנים שעדיין לא יודעים, שום דבר, כלום, נאדה אחד גדול מהחיים, היינו משחקים רק תופסת, מחבואים, וכל היום בוהים בערוץ הילדים, לא היה אכפת לנו מעבודה וכספים,

רצינו רק להשתולל כמו חיות בין השיחים, ובין העצים, בדשא בגן בין הקוצים ובין הפרחים, היינו הולכים מטיילים ויותר רצים, קופצים, שרים ורוקדים מחכים.. שנגדל.. רצינו להיות גדולים, כדי שאז נמשיך לרוץ כמו קטנים, לקנות גלידות וממתקים, להמשיך בחלומות של ´´מה נעשה כשנהייה גדולים´´, לשנות תחוקים של עולם המבוגרים,

אבל גדלנו, ועברו 10 שנים, ואנחנו כבר לא בני עשר אנחנו עשרים, החוקים נשארו אותם חוקים, ואנחנו לא ילדים, אנחנו מבוגרים, ולא השתנה כלום.. רק השנים, וכל מה שאנחנו רוצים.. זה לחזור להיות שוב קטנים.. לפחות בעשר שנים..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.