סתם בא לי לכתוב לעולם (מיסמין..)

עולם שלי, אם אני אתחיל לבקש ממך סליחה על כל דבר קטן ורשעי שקרה בך מאז שאתה קיים זה לא יגמר .. אני מתארת לי שיש סיבה לזה שה´´עולם´´ לא יכול לדבר.. עולם כל כך יפה ומדהים.. עם דשא ירוק ציפורים ששורקות.. נהרות וימים.. שמיים כחולים ושחורים.. כוכבים..

אין סוף חיות ואין סוף אנשים.. שמש שזורחת ברב הימים וגשם שבוכה עם כמה לבבות עצובים.. ככה סתם באמצע החיים, לא תמיד חייבת להיות סיבה ממשית.. סתם עצב כזה קודר שבא על בני אדם ככה ללא שום אזהרה רעשנית.. ואחרי עצב שכזה תבוא השמחה.. תאיר ותעורר פתאום באמצע החשיכה.. ככה העולם מלא בהפתעות.. גם כשנראה שהן לא מגיעות.. הכול מתגלגל כמו גלגל שרק הולך וחוזר הולך.. ושוב חוזר.. וכנראה ששוב הוא ילך ויחזור..

עד שתקופה נוספת בחיים תעבור.. ולפעמים נתאכזב ולפעמים נתפלא.. לפעמים פשוט סתם לא נחשוב פשוט נחכה.. שאולי משהו חדש יצוץ ויקרה.. ושוב נסתכל על הירח והכוכבים.. על הנהרות הימים.. הירוק הכחול האדום וכל שאר הצבעים.. נרגיש שפספסנו אותם קצת.. קצת הרבה .. אולי כמה ימים טובים.. או חודשים.. אולי גם שנים..

היינו יותר מידי עסוקים.. שקועים.. במחשבות של ´´מה היה אם….. מה היה אם לסבתא היו גלגלים…´´ … (כנראה גם היא הייתה מתגלגלת על אותו גלגל.. שחוזר.. ושוב הולך וחוזר.. ובעצם תמיד נשאר..) תודה רבה למתן  שהראה לי תאתר היפה הזה ונתן לי לשתף בו את המחשבות שלי איתכם אנשים.. :)) ולינוי בובית שלי אני אוהבת אותך נורא אחותי היקרה וגם אותך לאה אחותי חיים שלי!!!! .. וד´´ש לכל עובדי השטיפה מאחוזת טל!! שכנראה בחיים לא ראו את האתר!!! :))) אוהבת את כולכם!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.