סליחה שלא הצלתי אותך מהשטפונות בדרום

על נערים ונערות שנספו בשטפונות בדרום בזמן שהיו בטיול. אמה של אלה: ´´שלחת לי תמונה וכתבת לא לדאוג. מאז לא ענית´´. אביו של צור: ´´מחבקים את המכינה ולא כועסים. תמשיכו לטייל´´. אמה של מעיין: ´´לימדת אותי ערכים וציונות´´. אביה של יעל: ´´איך לקחה אותך הסופה?´´ הלב כואב מאסון טבע שלקח איתו נערים ונערות כל כך צעירים! היא ביקשה ממנו סליחה, ´´לא הצלתי אותך. היית על הידיים שלי כל כך הרבה שנים. אי אפשר להפריד בינינו. בחבל הטבור אנחנו מחוברים´´. ידידה של צור ספדה לו: ´´צוקי, אני כועסת עליך, זה היה יכול להיגמר אחרת. למה עזרת לכולם? ברגעים כאלה רוב האנשים יצילו את עצמם. אבל אתה לא כל אחד. למה לא יכולת פעם אחת לשים את עצמך לפני אנשים אחרים … סליחה! כתבה מ 27.4 מ ynet https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5243186,00.html

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.