סליחה ליפית

לחברה שהיתה לי: יותר מעשרים שנה אנחו מכירות. עברנו כל כך הרבה- התחתנת, ילדת 2 ילדים חמודים, את עובדת בעבודה שאת אוהבת ומרוצה.

לעומתך אני תמיד התלוננתי ולא מצאתי אהבה שאוכל למסד , הורי נפטרו -אבי באירוע מוחי ואימי בתאונת דרכים. את היית בלוויה שלה. יותר מזה אני לא זוכרת את התמיכה שלך. אני זוכרת יותר ציניות עוקצנות, לעג עלי ועל חיי, לעג על מקום מגורי- את גרה לך במודיעין ואפילו לא באה לבקר, רק אם מדובר באיזו טובה- לשמור לך על האוגרים.

לא באתי ללויה של אבא שלך. סיפרת לי ביום שישי שהוא נפטר ובאותו היום חיכיתי לטלפון שתאמרי לי היכן ומתי.

לא הגיע כל שיחה ממך. ניתקת את הטלפון הנייד. אני לא צלצלתי יותר. ביום ראשון צלצלתי על מנת לבוא לבקר אותך ואת אמרת ´´מה זה כבר משנה, את לא היית כשהייתי צריכה אותך הכי הרבה´´.

ואני שואלת- איזו חברה את היית? אוהבת , מפרגנת או לועגת שמה אותי ללעג ובכך מרימה את עצמך. למה ציפית אחרי כל השנים הללו שהעלבת אותי . אני נזכרת איך אחרי כל ביקור אצלך חשתי ברע. גם הפעם כשבאתי עד אלייך ושיחקתי עם ילדייך , חשבתי לבקש ממך סליחה שלא באתי ללוויה של אביך, ולא יכולתי.

ראיתי את מבטי הסלידה שלך כלפי את השנאה שרחשת אלי- איך יכולתי לעשות לך זאת. אבל את מעולם לא חשבת כמה את פוגעת ומעליבה מתחת לפני השטח, כמה את נהנית המסבל שלי, מהחיפוש שלי אחר דרך, אחר עבודה נכונה, אחר משהו שייטיב עימי.

תמיד היית היודעת המבינה הבטוחה , עכשיו – הנה את ניצבת מול אובדן כמוני, גם את בשר ודם כמוני. אני שאיבדתי את היקר לי מכל- הורי, את שאכן באת ללוויה של אמא שלי ואחר כך- מה אחר כך יפית? עזרת לי תמכת בי? הרי הייתי ללעג בעינייך- תמיד.

וזאת מעולם לא הבנתי עד הפעם האחרונה שהייתי אצלך ואז הבנתי- שתמיד הייתי ללעג בעינייך שתמיד הבטת עלי במבט עקום כזה שקרי כזה. החברה שחשבתי אותה כבר איננה ואף פעם לא היתה. אף פעם לא היית חברה טובה .

תמיד התחרת בי כאילו אנחנו במירוץ החיים והנה עכשיו את משיגה אותי ועוד יותר ועוד יותר. כבר כמה ימים אני מרגישה לא טוב. מאז שהייתי אצלך בעצם אני מרגישה מאוד לא טוב מאוד רע. יצאתי מהבית שלך , נסעתי וידעתי לשלעולם לא אראה אותך יותר וטוב שכך. אני מבקשת סליחה שלא באתי ללוויה של אבא שלך היקר לך וסליחה שלא הייתי לצידך ברגעים הכי קשים של חייך

. אני סולחת לך על ההתנהגות שלך החזירית כלפי, הרוע לב , צרות העיין והקנאה שאת רוחשת לי.

אני סולחת לך יפית על הכל ושולחת לך אהבה בריאות והחלמה מאובדנו של אביך. דרכינו נפרדו ביום חמישי האחרון וטוב שכך וזהו זה. היי ברוכה.

One thought on “סליחה ליפית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.