מהו וידוי ואיך מספרים/שומרים את הסוד

וידוי הוא הודאה בפשע או בחטא אותו ביצע האדם.
הווידוי הוא אחד משבעת הסקרמנטים ובדרך כלל אישי ולא קבוצתי. המתוודה שופך את חטאיו בפני דמות מנהיגה אחרת והלה גוזר לו עונש סמלי, ובכך מבוטל למעשה חטאו של המתוודה כאילו לא היה. אם מת האדם בלא וידוי, נפשו נידונה לאבדון בגיהנום. מכאן נובעת חשיבותו הרבה של הווידוי. 

ישנם צורות שונות של וידויים בדתות ובזרמים שונים.

ביהדות הווידוי הוא חלק מהתפילה ומהווה שלב חשוב בתהליך התשובה.

ישנם שני סוגי וידויים:

1. ווידוי על חטא בין אדם לאלוהים 
2. וידוי על מעשה חטא בפני אדם אחר – וידוי בין אדם לחברו 

בנצרות הקתולית

הוידוי מושמע באזני הכומר, המוסמך להעניק מחילה, אף אם החטא הוא כלפי האל. הנוצרים מאמינים שהווידוי הוא האמצעי היחיד שבעזרתו אדם יכול לזכות במחילה על חטאים חמורים שביצע.
על-פי האמונה הנוצרית, לכומר אין סמכות לבטל את חטאיו של אדם. סמכות זו שמורה לאל בלבד. אבל, במהלך הווידוי מגלם הכומר את ישו (in persona Christi), והמוחל על החטאים הוא למעשה האל ולא הכומר (המשמש מעין מתווך או מדיום). הכומר גם גוזר על המתוודה עונש סמלי מסוים, כגון אמירת מספר תפילות או צום, שהם תנאי לקבלת המחילה מהאל.
על-פי חוקי הכנסייה הקתולית, על הכומר לשמור בסודיות מלאה על כל מה שנאמר לו בווידוי, ונאסר עליו להפר סודיות זו גם אם חייו שלו או חיי אחרים נתונים בסכנה בשל כך. כומר המפר שבועת סודיות זו מנודה באופן אוטומטי מהכנסייה. לכל היותר מותר לכומר להפציר במתוודה כי ידווח גם לאחרים (למשל לרשויות החוק) על שסיפר לו בוידוי. הכנסייה הקתולית מחייבת את כל המאמינים להתוודות אחת לשנה. 

בכנסייה האורתודוכסית

טקס הוידוי (או טקס החרטה) מורכב מתפילה לאל, הודאה על חטאים כלפיו ובקשת סליחתו. הטקס מתקיים בדרך- כלל מול בנוכחות כומר. מקובל כי הכומר מוסיף דברי תפילה משלו, והוא עשוי לייעץ למתוודה, או להנחות אותו. לבסוף מכריז הכומר על מחילתו של האל.
בתפישה הנוצרית אורתודוכסית, הכומר לא משמש כמתווך בין המתוודה לבין האל. הווידוי הוא כלפי האל, בנוכחות הכומר (ולא כלפי הכומר בנוכחות האל כמו בכנסייה הקתולית). בנוסף, ה”עונש” נועד כדי למנוע חטאים דומים בעתיד. 

בכנסייה הפרוטסטנטית

הנצרות הפרוטסטנטית מאמינה כי אין צורך במתווך בין האדם לאלוהיו. לכן הווידוי בדת זו נעשה בדרך-כלל בפרטיות, בתפילה לפני האל. אך, במקרה של עוול שעושה אדם לחברו, מעודדת הנצרות הפרוטסטנטית וידוי בפני אותו אדם כצעד הכרחי לשם קבלת מחילה מהאל. במידה וחטא כלשהו הביא להרחקתו של אדם מהכנסייה, לעתים קרובות נדרש וידוי פומבי לפני שיוכל אותו אדם לשוב לכנסייה. 

הווידוי אינו מכפר על החטא, אלא מהווה חלק מתהליך שכולל גם את הבעת צער על החטא, הכרה, מודעות ולמידת לקח לעתיד. הוידוי צריך להעשות בדיבור, ואינו מספיק בהרהור ובמחשבה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.