כן אתה , הבלונדיני עם העיניים הכחולות

אני לא מצפה שתנסה אפילו להבין את המצב שלי כרגע, אני לא מצפה שתנסה לתקן משהו. הכל התחיל ביום של המבחנים לחטיבה , בפעם שראיתי אותך לראשונה. הכרנו לפני זה , אבל רק בפייס , ושמעתי שאמרת שאני מכוערת. אני זוכרת איך התכווצת כשעברתי לידך ביום ההוא, זה גרם לי להעלות חיוך על הפנים .

ביום ההוא התחלת לדבר איתי יותר בפייסבוק , ומשם העניינים התגלגלו ליציאה לסרט , ואז לזוגיות. היינו ה-זוג , אבל הרגשתי ריקנות במערכת היחסים הזאת , למרות שאהבתי אותך כלכך … אז נפרדתי ממך , אמרתי שאני צריכה הפסקה להבין מה נכון ומה לא נכון , ובאמת הערכת את זה , ועל זה אני הערכתי אותך. למרות זאת, נשארנו ידידים טובים , ואפילו הגנת עליי כשחבר שלך קרא לי זונה .

ללא ספק היינו עוד מאוהבים זה בזו. אח´´כ התפתח הריב , חודשיים לא דיברנו – אני אפילו לא זוכרת למה ! אבל אחרי חודשיים ריקים באת וביקשת סליחה , ושוב למדתי להעריך אותך כבנאדם. אז לא דיברנו ממש אחרי זה , וכשחזרנו אחרי חופשה לבית הספר, לא אמרת לי מילה בכלל . ככה יומיים לא דיברנו בכלל , ואז תפסתי את עצמי בידיים ודיברתי איתך – אמרת שזאת תקופה רעה. לקחתי אתזה בסדר, אמרתי שיהיה טוב. ובאמת היה טוב ! בבית הספר היית מציק לי כל הזמן , תוקע בי מבטים ובוהה בי ללא הפסקה.

אני זוכרת אפילו שניגשת אליי בהפסקה ודיברת איתי , למרות שיכולת להיות עם החברים שלך . ובאמת , לכולם היה נראה כאילו אתה מאוהב בי. אותי זה לא שכנע , אני יודעת שאתה בנאדם הפכפך , יותר גרוע מבחורה בתקופת מחזור.

אז אני וחברה התערבנו שאתה אוהב אותי (אני הצבעתי שלא כי אתה בנאדם הפכפך , כמו שכתבתי מקודם) , ונכנסתי אליה לפייס , והיא שאלה אותך אם אתה אוהב אותי – אמרת שלא , ושבינינו כבר לא יקרה כלום. זה די שבר אותי , ושכנעתי את עצמי שזה חסר טעם להלחם על בנאדם שמסתבר שלא ינגב לי את הדמעות כשאני יבכה.

אני לא מצפה להתנצלות , אבל נתת לי תחושה שאתה אוהב אותי . הצקת רק לי , הסתכלת רק עליי, דיברת רק עליי – למרות ש80 אחוז מהשכבה בנות , שאני חייבת להודות די יפות . לא היית צריך לתת לי תחושה כזאת , ואז לנפץ לי הכל בפנים . מקווה שתמצא מישהי אחרת לשגע ברגשות ההפכפכיים שלך . בהצלחה .

One thought on “כן אתה , הבלונדיני עם העיניים הכחולות

  1. זה לא משנה מה הוא חושב ואולי חשב.
    אפשר לפתח אלפי תסריטים בראש.
    מה שחשוב הוא העובדה מה את גורמת לך להרגיש.
    איך את מחליטה לשחרר את העבר להשאיר רותו במקום ובתקופה שהייתה וממשיכה קדעמה בחייך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.