כוחה המרפא של הסליחה

סליחה היא מילה פשוטה

סליחה, היא מילה פשוטה לכאורה- אך אם נקדיש לה רגע ויותר נגלה עולמות גדולים. סליחה אומרת הרבה וגם לא אומרת דבר, אפשר לברוח ממנה ואפשר להתעמת, להתמודד ולהצנהל איתה או בלעדייה. לכל אחד יש את הסליחה שלו והיא מאפשרת לנו להתפתח, ללמוד, לחלום ולהגשים

סליחה היא תרופה, חיסון ומרפא את הנפש והגוף.

ברמה הבריאותית: סליחה יכולה להוריד לחץ דם, להשפיע על  רמת כולסטרול וקצב לב, איכות שינה משופרת

מבחינה חברתית: הסליחה מאפשרת לנו לקיים יחסים טובים יותר

מבחינה רגשית: הסליחה מורידה את רמת הדכאון,חרדה וכעס, ומעלה את תחושת האושר והאופטימיות.

שחרור משקולות

סליחה עוזרת לנו באופן פרקטי לשחרר את כבלי העבר ומשקולות מיותרות., כי לפעמים אנו נתקלים במכשולים שעוצרים אותנו בחיים, עומדים במקום, חווים כאב, כי מישהו העליב, הקטין אותנו או נפרד מאיתנו. במצבים כאלו אנו מרגישים שיש משהו שמעכב אותנו. זו הנקודה בה “הסליחה האחרת” נכנסת לתמונה:
הרגע שבו אנחנו מבינים שסליחה לא צריכה לבוא מהאדם האחר אלא מעצמנו!

לסליחה כוח עצום. הסליחה היא השיעור החשוב ביותר שנלמד בחיים הללו- לסלוח לעצמנו

למה לא בריא לכעוס?

נלסון מנדלה אמר פעם “שכעס הוא כמו כוס רעל שאנחנו שותים ואז מחכים שמישהו אחר ימות”, כלומר, אנחנו מרעילים את עצמנו. הגוף שלנו חכם מאתנו, הוא מאותת לנו על כעס באי נוחות על ידי מועקה בבית החזה, דפיקות לב מואצות, התכווצויות בבטן או נדודי שינה. כל אחד והגוף שלו, כל אחד והתגובה שלו. בטווח הרחוק, מחקרים מראים כי הכעס הוא רגש הגורם לדלקות , מחלות ואף יכול להוביל לשבץ והתקפי לב.
מספיק סיבות לסלוח. לא?    

הקשר בין סליחה ובריאות

מחקרים רבים תומכים בקשר הישיר של הסליחה לבריאות. ותחשבו לרגע: כמה כואב לנו הכעס, הטינה, האשמה? איך רגשות אלו משתלטים ומנהלים אותנו? מחקר שהתקיים בארה”ב במסגרת אוניברסיטת מדינת פלורידה, ופורסם ביולי 2014 בכתב העת American Journal of Cardiology  מצא כי אנשים סולחים מגינים יותר על בריאות ליבם מאשר גישה של עויינות , תוקפנות וכעס. המחקר בדק 308 נשים צעירות ומצא כי לגישה סלחנית לחיים ישנה השפעה טובה  על בריאות הלב.
מחקר אמריקאי נוסף שנערך במסגרת אוניברסיטת מדינת מיזורי בקרב נשים נוצריות, ופורסם בפברואר 2014 בכתב העת Journal of Religion and Health מצא כי סלחנות קשורה בקשר סטטיסטי הפוך לתסמיני דיכאון, וככל שהנטייה לסלחנות עולה – כך הנטייה לדיכאון יורדת.

לסלוח לאדם אחר, אין זה אומר שאתם מקבלים את מה שאחר עשה לכם. אתם בוודאי שלא נותנים לו לגיטימציה למעשיו. אתם למעשה סולחים לעצמכם כדי להמשיך הלאה. לפתוח דף חדש ולצמוח.

התחילו בסליחה שלכם עם עצמכם. תניחו את האגו בצד ותיווכחו לדעת שלא תמיד תצטרכו לעשות סגירת מעגל או לשמוע את הסליחה של הצד השני.

תפתחו דף חדש והניחו לעבר לשקוע. והרווח יהיה עצום כי, אם נשחרר ונסלח נרוויח את חיינו וחיי הסובבים אותנו במתנה.

לעיתים קרובות אנו חושבים שלסלוח לאנשים זו “מתנה” שאנו נותנים להם,אך זו “מתנה” שאנו מעניקים לעצמנו. כאשר אדם אינו סולח הוא בעצם נפגע פעמיים: פעם אחת על ידי האחר והפעם השנייה על ידי עצמו ולכן חשוב לזכור שסליחה היא כלי פרקטי שאם נתרגל את הטכניקה נוכל לאמץ גישה בריאה לחיים רגועים יותר עבורינו בכל ימות השנה.

סיפור

ישנו סיפור על שני אחים שחיו זה לצד זה במשך הרבה שנים בחוות שכנות עד שיום אחד הסתכסכו בשל ויכוח טיפשי. זאת הייתה המחלוקת הרצינית הראשונה והיחידה ביניהם שהתרחשה במשך כל 50 שנות חייהם. עד ליום ההוא הם תמיד עבדו יחד את השדות, התחלקו בידע ובתוצרת החקלאית וידעו לעזור אחד לשני בעת הצורך. הכל התחיל עם אי הבנה קטנה וכפי שלפעמים קורה במצבים שכאלה, המריבה התגלגלה למצב לבלתי נסבל, חילופי מילים פוגעות ואחר כך – שבועות של שקט.

יום אחד נשמעה דפיקה על דלת ביתו של האח הבכור. בפתח עמד נגר מזוקן עם ארגז כלים. “אני זקוק לעבודה לכמה ימים”, אמר הזר, “האם אדוני זקוק לכמה תיקונים בחווה?”.

“כן”, אמר בעל החווה, “יש לי עבודה עבורך. בחווה מעבר לנחל גר השכן שלי, שהוא במקרה גם אחי הצעיר. עד לא מזמן היה בינינו שטח ירוק מדהים אבל אז הוא הטה את אפיק הנחל על מנת שיחצה בינינו כגבול. הוא בטח עשה זאת כדי להרגיז אותי, אבל אני עוד אראה לו…” סיפר האח הבכור. “אתה רואה את העצים שעל יד האסם? אני רוצה שתבנה מהם גדר בגובה שלושה מטרים. אני לא רוצה לראות אותו יותר אף פעם.”

 הנגר שתק, חשב לכמה רגעים, ולבסוף רק אמר: “אני מבין”.

החוואי עזר לנגר לסחוב את העצים ואת הכלים, ונסע העירה לסידורים. עד הערב, כשהחוואי חזר, הנגר כבר סיים את עבודתו. כשהחוואי הגיע לנחל, הוא נותר המום לגמרי. עיניו כאילו יצאו מארובות העיניים, והוא לא הצליח להוציא מילה מפיו.

במקום לא הייתה גדר, במקומה היה גשר. גשר מקסים ומיוחד, ממש יצירת אומנות, עם מעקה מעוצב ופיתוחי עץ. האח הצעיר לפתע הגיע גם הוא לערוץ הנחל. הוא חיבק בהתרגשות את אחיו המבוגר ואמר: “אתה משהו באמת מיוחד… לבנות גשר, אחרי כל מה שאמרתי ועשיתי!” בזמן ששני האחים התחבקו זה עם זה, הנגר אסף את כליו והתכוון ללכת.

האחים פנו אליו ואמרו “אנא ממך, הישאר עוד כמה ימים – יש לנו עוד כמה דברים לתקן בחווה.”

 “הייתי מאד רוצה להישאר, אדונים נכבדים”, ענה הנגר, “אבל יש לי עוד הרבה גשרים לבנות במקומות אחרים ועוד הרבה דברים לתקן”

נקודה למחשבה

לפעמים רבות אנחנו נותנים לכעס להרחיק אותנו מהאנשים שאנו אוהבים, ולגאווה לבוא לפני האהבה. יש השפעה גדולה על בריאותנו. הכעסים, האשמה, הטינה מכרסמים בגטפנו ולא נותנים לנו מנוח. אל תתנו לזה לקרות, דעו לסלוח ולהעריך מה שיש לכם. זכרו תמיד: העבר לא משנה אבל העתיד כן, שום “ברוגז” לא יקלקל קשר מיוחד, נסו לבנות את הגשרים שלכם כשצריך, ותמיד לעבור אותם עם חיוך.

———————
חדי חזן, מלווה ויועצת לתהליכי סליחה לשחרור כעסים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.