חיכיתי הרבה זמן עד שאמרתי

לא עברו עלי חיים קלים בבית הספר לא אהבו אותי. ביסודי וגם בתיכון.
האמת גם בצבא לא היו לי הרבה חברים. תמיד האשמתי את העולם בהכול וגם לפעמים את ההורים שלי.

אבל זה לא רק זה הם לא האשמים היחידים. בבית בפר לא לימדו אותנו כישורי חיים ולא הצלחתי ללמוד מהחיים.
תמיד ניסיתי להיות טובה לעולם ולא קיבלתי חזרה.

החלטתי להפסיק להיות טובה ולדאוג יותר לעצמי לחיוך שלי זה לא קל. אני מתחילה את התהליך היום ואני יודעת שלא יהיה קל. אני לא שונאת אותכם אני לא מכירה אותכם אבל אני רוצה להכיר את עצמי יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.