בימים כאלו, קשה שלא לעשות חשבון נפש

בימים כאלו, קשה שלא לעשות חשבון נפש (גם אם אתה לא צם..) – כל שנה אני תוהה וחוקרת ממי אני צריכה לבקש סליחה ומדוע עלי להביע חרטה.

השנה אני מבקשת סליחה מעצמי והאופן שבו אני בוחרת לחיות את חיי: סליחה על כך שאני לא מאמינה בעצמי, סליחה על שהפסקתי להאמין בבני אדם, סליחה שהפסקתי להיות אופטימית ובעיקר סליחה על הציניות, המגננות, המחסומים, הביקורתיות, הנוקשות וחוסר הזרימה. עצוב שכל אלה גורמים לי לחיות חיים טעונים

ולעתים מרים ושלא מאפשרים לי לזהות הזדמנויות לזוגיות שבה אני כ´´כ חפצה ולצמיחה בינאישית. אני תקווה שהשנה אאמין בעצמי יותר ובאנשים, שאדע לפרגן גם לי וגם לאחרים. שאדע לחייך לחיים ושהחיים יחייכו אליי חזרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.