אני ממש נבוכה

אני ממש נבוכה לחשוב אפילו, שיכול להיות שאני מתנצלת בגלל שפתאום גיליתי שאתה בכלל זמר- די מפורסם אפילו, ולא בגלל מי שאתה, או אולי זה שראיתי אותך עכשיו ב"הסיפור שלי" במקרה לחלוטין, פתח לי את העיניים. שנים אני מכירה אותך בתור הלקוח שלי, היית נראה לי איש תמהוני , שמח וצבעוני, לפעמים דתי, לפעמים היפי, תמיד מחייך.

אפילו קנית לי עציץ מתנה ליומולדת, (ואני חשבתי שזה מאיזה דביל שהייתי מאוהבת בו אז), כאשר גיליתי שזה אתה – נלחצתי קצת. היינו מקשקשים תוך כדי העבודה, מתפלספים , ותמיד היית מחייך. אבל הגישה שלי השתנתה אחרי שסיפרתי לך על אבא שלי.. אז – סיפרת לי על הבת שלך, ולא הבנתי – איך אתה יכול? איך?? הרי זאת הבת שלך לעזעזל, וזה אבא שלי – אני לא יכולה פשוט לעבור על סדר היום! וגם אז זה היה כ"כ טרי..הדברים שאמרת אז, חתכו בי כמו סכין, והרגשתי ממש רע עם זה.

מאז התחמקתי ממך. לא רציתי לדבר איתך יותר , כשהיית מגיע על כסא הגלגלים שלך – הייתי בקושי אומרת שלום, כי אחרי השיחה ההיא – החלטתי שאתה פשוט "ווירדו" מדי, וזה לא בא לי טוב.. וגם עם כל המוזרים שהסתובבו בקניון, הייתי ממש בטוחה שאתה די פסיכי, וזה הרגיש לי לא נוח. אני ממש מתנצלת שלא התייחסתי, שנתתי לך להרגיש לא רצוי, אני ממש מתנצלת על זה שפחדתי מדי מלהקשיב לך, מהאמונה שלך ומהנכות שלך.

אני מבקשת סליחה ,ג´קי – זה הכל היה מהסרטים שלי בראש. אני מאחלת לך המון בריאות והצלחה בקאמבק שלך! תזכה לעוד שנים רבות של בריאות ושמחה. ההיא מפלאפון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.