אלוהים אני מתפרקת- ג׳ון רודל

אלוהים: שלום.
אני: אני מתפרקת. אתה יכול לחבר אותי בחזרה?
אלוהים: אני מעדיף שלא.
אני: למה?
אלוהים: כי אינך פאזל.
אני: מה עם כל קטעי חיי שנופלים על האדמה?
אלוהים: שיישארו שם זמן מה. הם נשרו מסיבה כלשהי. קחי קצת זמן והחליטי אם את זקוקה לאחד מאותם חלקים בחזרה.
אני: אתה לא מבין! אני נשברת!
אלוהים: לא – את לא מבינה. את פורצת דרך. מה שאת מרגישה זה רק כאבי גדילה. את משילה את הדברים ואת האנשים בחיים שלך שמעכבים אותך. את לא מתפרקת. את ״נופלת למקומך״. תירגעי. קחי נשימות עמוקות ואפשרי לדברים שאת כבר לא צריכה ליפול ממך.
די להיאחז בחתיכות שלא מתאימות לך יותר.
שיפלו. תני להן ללכת.
אני: ברגע שאתחיל לעשות זאת, מה יישאר ממני?
אלוהים: רק הקטעים הטובים ביותר שלך.
אני: אני מפחדת להשתנות.
אלוהים: אני כל הזמן אומר לך – את לא משתנה!! את הופכת להיות!
אני: להיות מי?
אלוהים: להיות מי שיצרתי אותך להיות! אדם של אור ואהבה וחסד ותקווה ואומץ ושמחה ורחמים וחסד וחמלה. הכנתי אותך ליותר מהקטעים הרדודים שהחלטת לעטר את עצמך בהם ואת נאחזת בהם בחמדנות ופחד כאלה. תני לדברים האלה ליפול ממך. אני אוהב אותך! אל תשתני!… הפכי להיות! הפכי להיות! להיות מי שעשיתי אותך להיות. אני אמשיך לומר לך את זה עד שתזכרי את זה.
אני: הנה נפל עוד חלק.
אלוהים: כן. תני לזה להיות.
אני: אז … אני לא שבורה?
אלוהים: ברור שלא! – אבל את נשברת כמו שהשחר שובר את הלילה בהפציעו. זהו יום חדש. הפכי להיות!!!
מחבר: ג׳ון רודל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.