אולי תסלח לי…

בס´´ד 20.5.2010 לאור שלי… היי, מה שלומך? אור, אני יושבת וכותבת לך מכתב של סליחה. אני לא יודעת איך שוב לכתוב לך. כמה הייתי מוכנה לשבת לצידך בשביל לקרוא לך את המכתב הטעון רגש הזה.

אור שלי אני לא מצליחה להירדם כי אני מרגישה שפגעתי בך. דבר שלא חשבתי שיקרה…. קשה לי להירדם כי אתה מופיע לי במחשבות וברגשות. יש לי כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לך. דבר ראשון אור… I´m sorry באמת לא ידעתי כמה המכתב הזה יוריד לי דמעות של רגש אלייך. אור אהוב שלי מה יש בך שאני מפחדת לאבד אותך. אני לא יודעת כמה נכון לכתוב לך את הרגש הזה. אבל אני מרגישה שוב צורך לכתוב לך כי שוב אין לי אומץ להגיד לך מה אני חושבת.

אני לא יודעת כמה זה נכון לכתוב לך… דבר אחד אני בטוחה שאני מאוד מעריכה אותך ואני לא רוצה שתלך לי מחיי…. כל המכתב הקודם נכתב בסערת רגשות שלא היה לי שליטה עליהם אחריי שהלכת הרגשתי כל כך לבד.

דבר שלא היה אמור להיות כך. אני ממש מצטערת אור שלי לא התכוונתי שזה יפגע בך. באמת לא התכוונתי… אין יום ורגע שאני לא מפסיקה לחשוב על המבט והחיוך הנצחי שלך. כמה הייתי רוצה לשבת לידך לחבק אותך רק חיבוק…. לדעת שאתה סולח לי כמה עוד דמעות אני אוריד עד שתבין אותי. אני מאוד מצטערת ומבקשת סליחה לא חשבתי שהמכתב יפגע בך.

אין בי מחשבה שאני רוצה לאבד אותך. אני כל כך מפחדת לחשוף את הרגשות שלי אלייך. אור שלי לסיום, האם באמת תסלח לי והאם נשאר בליבך רגש בשבילי… אני חושבת שאם נהיה חזקים ונאמין בעצמנו אז נדע להתגבר על מה שהיה ולפתוח דף חדש וחלק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.