|
|
|
|
| סליחות אחרונות |
|
|
|
|
|
|
|
סליחה ותודה
"סליחה ותודה-מלים שהכול יודעים פישרן
ועם זאת- לא יסולא בפז ערכן
ערכן
הן מביאות תחושת הקלה, אהבת אדם וסיפוק
הן לאומר והן לנאמר ללא צורך בנימוק
וככל שנרבה השימוש במלים סליחה ותודה
כן יגרעו כעס ואלימות ותרבה האהדה.
"
|
|
|
פשיטת רגל מוסרית
יורי גנקין, קדימאי
ה-4.11.1995 מסמן בעיניי את תחילתו של תהליך. תהליך פשיטת הרגל המוסרית שמלווה את מדינת ישראל מזה קרוב ל-12 שנים. באותו ערב בעצרת השלום איבדה ישראל לעד את תמימותה, את הנאיביות שאפיינה אותה, את תושביה ובאופן יחסי גם את מנהיגיה למן הקמת המדינה. עצם המעשה, רצח פוליטי בישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ועוד בידי סטודנט יהודי למשפטים, הכניס את מדינת ישראל לתדהמה והלם שטרם עזב אותה וככל הנראה גם לא יעזוב.
רצח רבין הוא לעניות דעתי קו שבר מהותי בתולדות המדינה, אירוע שאחראי במידה רבה לאופן שבו נראית החברה הישראלית כיום המתאפיינת בדגש גדול יותר על אגואיזם ופחות על דאגה לזולת. לא רק כלפי חוץ כי אם גם בתוך הבית פנימה. הרצח סימן פריצת סכר מורלית שלאחריה נדמה היה כי כל איש הישר בעיניו יעשה. בהקשר זה ראוי להזכיר את תאונת הדרכים המחרידה בה נהרג משה חי ישראלי ז"ל המוכר לכולנו כרוכב האופנוע שגסס דקות ארוכות בטרם קיפח את חייו על הכביש וזאת מבלי שנהג אחד יסייע לו ובכך אולי יציל את חייו.
המוסר הוא סוג של קוד אתי פנימי הטמון בכל אחד מאיתנו כמצפן המורה על הדרך הנכונה שיש לנהוג בה. יש שיגידו כי אותו קוד פנימי הוא סיבייקטיבי במהותו וכך בעצם לכל אחד מאיתנו אמות מוסר שונות אך אני בכל זאת מעדיף לראות את המוסר כמושא אוניברסלי של ערכים המלווים כל אדם באשר הוא מיום לידתו ועד מותו. אם נפשט את הדברים, הרי כולנו יודעים כי התעללות בקשישים למשל הינו מעשה פסול, לא מוסרי ומזעזע שיש להוקיעו מכל וכל. את זה מבינים גם אותם בני בליעל שהכו ושדדו את איטה פוגל. יהיה זה קל מדי לכנות אותם חסרי מוסר שהרי יש בכך מימד גדול של פטירה מאחריות אך בעצם הדבר הוא מורכב הרבה יותר. את ערכי המוסר שלהם החליפו ערכים אחרים, במקרה הזה, תאבת הבצע שהנחתה אותם.
ובחזרה ליצחק רבין, הקמפיין לשחרורו של יגאל עמיר מתבסס על הטענה כי מידת מסוכנתו לציבור היא אפסית לאחר שלכאורה משימתו כבר בוצעה. נכון יהיה לומר כי יגאל עמיר לא מהווה כל סכנה פיזית מה גם שהשמירה עליו מחוץ לכתלי בית הסוהר תהיה יותר מצמודה אך עוד יותר מכך יהיה זה נכון לומר כי מסוכנתו האמיתית היא זו הערכית. יגאל עמיר קבע תקדים בדברי הימים של מדינת ישראל והפר את כלל הברזל שקבע הפילוסוף הצרפתי פרנסואה-מארי ארואה המוכר יותר בשם העט וולטר, באומרו "אינני מסכים עם דעתך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיע אותה". המשטר הדמוקרטי מושתת על עקרנות מסוג זה ועל הפרתם אין סליחה ואין מחילה .
חזרה
לרשימת הסדנאות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
