סיפורי סליחה

סיפור סיפור .... הצוואה  (החטא ועונשו)

כשפתחנו את המקרר כדי להכין ארוחת ערב נדהמנו לראות, כי מרבית מצרכי האוכל, פשוט נעלמו.

הבית היה נעול, לא היו בו כל סימני פריצה ועל פי בדיקתנו לא נגנב דבר. לכן גם לא היה טעם להתקשר למשטרה.

במרוצת הזמן שכחנו מהתעלומה. לפני כשנה התקשר אלינו עורך דין בלתי מוכר וביקש לבוא לביקור בביתנו. עורך הדין בישר לנו מייד עם כניסתו כי ביקורו קשור בעניין חיובי. ואמנם נדהמנו...

הבשורה הייתה נעוצה בצוואה שעורך הדין פתח וקרא לפנינו. וזו נוסח הצוואה שנכתבה בכתב ידו של המצווה בנוכחות עדים והופקדה בידי עורך דין:

"צוואה" (ותודה וסליחה)

"לפני כמה שנים נקלעתי לתקופה השחורה הקשה והמדכאה ביותר בחיי. הייתי חסר משפחה וחסר בית והתפרנסתי לסרוגין מעבודות סבלות ושליחויות מזדמנות. יום אחד התהלכתי מיואש ו"רעב כמו זאב", שכן מזה כמה ימים לא אכלתי דבר (פרט לכמה פרוסות לחם ישן), ולא הייתה מצויה אף פרוטה בכיסי. לפתע, הוסב מבטי לבית שממנו יצאו בני משפחה. הייתי מסתתר מאחורי עץ ושמתי לב היכן אב המשפחה הטמין את המפתח לאחר שנעל את דלת הכניסה.

קרקורי הבטן שגברו מרגע לרגע לא הותירו בי כל עכבה ובשם "מלחמת הקיום" ויצר ההישרדות הגעתי להחלטה הבלתי נמנעת באותן נסיבות לשבור את הרעב הקשא מנשוא, בבית זה. מצאתי את המפתח ופתחתי את הדלת ומיד נגשתי למקרר ו"טרפתי" כמעט את כל המאכלים שהיו שם כמות שהם (בלי לחמם).

תקעתי סליחה "גרעפץ" ענק (עד שחששתי שהשכנים ישמעו) ופסעתי לעבר הדלת. אדגיש כאן כי אין לי כל עבר פלילי, בעבר הרחוק רכשתי השכלה ולרגע לא היה לי כל כוונה לגנוב דבר.

ברם, על השולחן בסלון נתקלו עיני בכרטיס לוטו ובהיסח הדעת (בחיי!) הנחתי אותו בכיס יצאתי מהבית, נעלתי את הדלת והנחתי את המפתח במקומו.

כעבור כמה ימים חלפתי על פני דוכן של מפעל הפיס ונזכרתי בכרטיס הלוטו. מסרתי אותו באדישות בדוכן לבדיקה ולתדהמתי הגדולה הכרטיס זכה בכמה מליוני שקלים, אואו!!!

לכשהתאוששתי מהתהדהמה התרוצצו במוחי רגשות מעורבים – מצד אחד, כאזרח ישר היה עלי להשיב את הכרטיס למשפחה, אך מצד שני אולי זה מאצבע אלוהים שריחם עלי והחליט להעניק לי קצת אושר בחיי האבודים.

החלטתי כי לא אבזבז את הכספים, אך אשכור לי דירה ואמצא תעסוקה ומיד לאחר מכן אחזיר את הכסף למשפחה.

רצה הגורל ונכנסתי כשותף בעסק מסגסג וגם ההשקעות בבנק הניבו תשואות מצוינות, כך שבתוך שנים מעטות שילשלתי את כספי הפרס, והתכוונתי באמת ובתמים להעביר למשפחה לפחות כפל סכום הפרס.

אלא שלפני שהיה ספק בידי לבצע זאת חשתי ברע ובבדיקות נודע לי לצערי הרב, כי חליתי במחלה אנושה וכי לא נותר לי זמן עד להחזרת נשמתי לבורא.

הצעד הראשון לאחר הבשורה המרה היה לכתוב באופן מידי צוואה זו.

למען הסר כל ספק אני מצווה בזה כי כל הרכוש שרשום  על שמי בעסקים ובבנקים כמפורט בנספח לצוואה זו, יועבר מיד לאחר מותי לבני משפחת "_____" בכתובת "____"

בהתאמה אוסיף עוד כי התרחשות האירועים האלה דומה לסיפור של אדם וחוה – אכילה מעץ התפוח האסור, הנאה כתוצאה מכך וקבלת ענישה, (החטא ועונשו).

אין לי אלא לומר לכם אלפי תודות על שבזכותכם נהניתי מכמה שנות אושר ( אף כי הושגו כאמור בחטא), ולבקש מכם אלפי סליחות על שמנעתי ממכם את ההנאה במשך השנים הללו מכספי הפרס. אני תקווה כי  העובדה שאני מוריש לכם סכום שהוא פי שלושה מסכום הפרס המקורי יפצה אותכם במידת מה על גזילת הנאה בשנים אלו.

ושוב תודה ועמכם הסליחה.

החותם הוא ...

XXX

הערות המשפחה

"למען האמת אין אנו משתתפים  באופן קבוע בהגרלות הלוטו, ובמקרה רכשנו כרטיס זול באותו מועד, כך שכלל לא שמנו לב שהכרטיס חסר עד שקיבלנו את בשורת הירושה המדהימה, מה שגם שכחנו מכל עניין המקרר.

כמובן ששמחנו מאוד לקבל את הירושה שבאה בזמן הנכון, שכן אנו מחתנים בן ובת.

עם זאת, נציין כי התרגשנו מאוד מדברי המוריש בצוואה, ואנו מאמינים לו, מודים לו מאוד על "  שעשה את העבודה עבורנו" ושילש את הכסף, וכמובן סולחים לו לחלוטין.

לדעתנו נפשו הייתה נפש צדיקה ("צדיק ורע לו...").

ואנו מצטערים באמת ובתמים על פטירתו.

אנו מקווים שהגיע לגן עדן ושם יפוצה על כל סבלו בעולם הזה

משפחת _________"