|
|
|
|
| סליחות אחרונות |
|
|
|
|
|
|
|
סליחה ותודה
"סליחה ותודה-מלים שהכול יודעים פישרן
ועם זאת- לא יסולא בפז ערכן
ערכן
הן מביאות תחושת הקלה, אהבת אדם וסיפוק
הן לאומר והן לנאמר ללא צורך בנימוק
וככל שנרבה השימוש במלים סליחה ותודה
כן יגרעו כעס ואלימות ותרבה האהדה.
"
|
|
|
לא בת שש עשרה
מאת נטלי קיסוס כתבת "קבלה לעם"
היא חלפה על פני המראה הגדולה הניצבת בחדרה ונעצרה לרגע, הרימה מבט מהסס ונבוך אל הדמות המשתקפת מבעד לראי, רוצה ולא רוצה לראות. השנה ימלאו לה שישים, היא מחליפה קידומת. רגשות מעורבים של שמחה וחשש מהבאות ממלאים את ליבה. לשערה השחור הגלי נוספו עוד כמה שערות שיבה ועיני השקד החומות שלה נראות עייפות וטרוטות מלילות ללא שינה ודאגה. היא החליקה את כף ידה על פניה והרגישה בקמטים, הם המסגירים את שעבר עליה במרוצת השנים. היא נראית עייפה ומותשת, מעט פגועה ובעיקר מאוכזבת.
מאוכזבת מאיתנו הילדים והנכדים שלה. שישים שנה חלפו מאז שהוקמה מדינתנו הקטנה אולם נראה שאנו עדיין לא מצליחים להקים כאן בית רוחני שביסודו עומדת אהבת-אחים, ערך שאנו בעצמנו חרטנו על דגלה.
יתר על כן, היא רואה שבזמנינו ההפך הגמור מתרחש. האיבה והשנאה בינינו לבין עצמנו, וכן בינינו לבין העולם רק הולכת ומחריפה מיום ליום, ועל כך מעידות בכל בוקר מחדש כותרות העיתונים. אולם אם מעיפים עוד מבט אחד חודר לתוך עיניה רואים שנותרה בה עדיין שמץ של תקווה ואופטימיות לעתיד חדש וטוב יותר. אחרי הכול מדובר בשנים של מדינה...
"מאין תבוא העזרה?" היא המשיכה להרהר תוך כדי ניקוי האבק מהרהיטים. כעת הגיע תורו של ארון הספרים הגדול. בעודה מסירה את האבק שהצטבר על הספרים, צדו עיניה ספר עתיק במיוחד שהיא טרם קראה. היא ניגבה ממנו את שכבת האבק העבה שהייתה עליו והחלה לקרוא...
"כל עוד שלא נגביה את מטרתנו מתוך החיים הגשמיים, לא תהיה לנו תקומה גשמית, כי אנו בני האידיאה" (בעל הסולם)."
היה זה ספר קבלה, ובו נאמר שהמהלומות הניחתות כיום על ראשנו נועדו לעורר ולהניע אותנו לממש את ייעודינו כעם.
מי אתה עם ישראל?
כדי להבין מיהו עם ישראל ובמה מתבטאת ייחודיותו, עלינו להפליג למסע אחורה בזמן, מרחק כמה אלפי שנים מהיום. בזמנים הקדומים ההם, האנושות הייתה מרוכזת בבבל העתיקה וחיה כמשפחה אחת גדולה. כך היה עד לראשית המשבר הגדול.
לפתע החל להתגבר היצר האגואיסטי, וכל אחד החל להיות מרוכז יותר ויותר בעצמו. כתוצאה מכך, הפסיקו האנשים להרגיש ולהבין זה את זה. ואז, כשכולם כבר התמכרו למרדף האגואיסטי אחר טובתם האישית, עמד אדם אחד מנגד – שמו היה אברהם.
אברהם סירב להסכים עם התופעה, וביקש להבין מדוע פרץ האגו פתאום. הוא החל לחקור את עצמו ואת העולם הסובב אותו. במהלך חיפושו הפנימי הוא גילה, שאם בני האדם יצליחו להתעלות מעל האגו המתגבר, ויקיימו ביניהם קשרי אהבה, ייפתח בפניהם מימד עליון יותר של הטבע, שבו הם יחוו הרגשת הנאה ותענוג בלתי פוסקים, במקום אותו מרדף אינסופי אחר הנאות רגעיות שלו אנו קוראים "החיים".
לאחר שפיתח את השיטה, החל אברהם להפיץ אותה לכל מי שהיה מוכן להקשיב. אלה שהלכו על פי שיטתו וחיו לפי העיקרון הרוחני של אהבת אחים, התקבצו לקבוצת מקובלים שהלכה וגדלה ונקראה ברבות הימים "עם ישראל".
כאמור, החל מהרגע הראשון שבו נוסדנו כעם, אהבת אחים הייתה הבסיס לקיומנו. כל עוד השכלנו לשמור על האהבה והאחדות בינינו, שגשגנו רוחנית וגשמית, ולשיא פריחתנו הגענו בימי בית המקדש הראשון והשני. אך ברגע שבו נכנענו לשליטת האגו הפורץ והיחסים בינינו התדרדרו עד כדי שנאת חינם, איבדנו את המדרגה הרוחנית שבה היינו. כתוצאה מכך נחרבה ארץ ישראל ויצאנו לגלות בת אלפיים שנה.
עכשיו, כשאנו כבר חיים במדינת ישראל והשיטה להתעלות רוחנית כבר זמינה לכל אדם, עלינו לחזור ולהחיות מחדש את אותם ערכי היסוד שעל בסיסם הוקם עמנו, ולהשיב את יחסי האהבה בינינו.
להיות עם חופשי בארצנו
חוק האהבה הוא הבסיס היחיד לקיומנו כעם, ויישומו מחדש הוא המתכון הבלעדי עבורנו "להיות עם חופשי בארצנו" ולזכות לעצמאות אמיתית – לשחרור משליטה של האגו עלינו. כשתשרה אהבה בינינו, לא יקנן בנו הצורך להיאבק על "מי צודק יותר" או "מי חכם יותר".
האהבה תכלול את כולנו יחדיו, ותאפשר לפוטנציאל האדיר – שטמון בכל אחד ואחד מאיתנו כפרט ובכולנו יחד כעם – להתממש. אז כל העדות והזרמים שהתקבצו הנה מכל רחבי תבל, יעשירו וישלימו זה את זה בהרמוניה נפלאה, אז גם נבין מה דורש העולם מאיתנו.
היא סגרה את הספר כשחיוך נח על פניה: "באמת שיש עוד תקווה", וכמה היא יפה כשהיא מחייכת...
לרשימת הסדנאות
|
|
|
|
|
