הצורך בבקשת סליחה
סליחה, כאמור היא מילה שכיחה שאנו משתמשים בה במהלך היום מספר פעמים.
סליחה מה השעה... סליחה איך מגיעים ... סליחה שלא הספקתי... וסליחה שפגעתי.
נאמר במקורותינו- "...אין אדם בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא...". ואומנם, ניתן בהחלט להניח, כי כמעט כל אדם שיפשפש במעשיו ובהתבטאויותיו במהלך חייו- בילדות, בבית הספר, במשפחה, בצבא, בעבודה, בזוגיות, בין חברים וכו'- ימצא, ללא ספק, אירוע (או יותר) שבו, במתכוון או שלא במתכוון, פגע באחר. הפגיעה באחר יכולה להתרחש במצבים שונים כגון: העלבה, השפלה, עלילה, שקר, רכילות, בגידה, לקיחת "קרדיט"של אחר, קללה, אלימות מילולית או פיזית ועוד ועוד, או במקרים יותר טריוויאלים- שכח ימי הולדת, ימי נישואין, או שכח להכיר תודה וכו'.
מרבית בני האדם אינם ממהרים, בלשון המעטה, לבקש סליחה, להתנצל, להתוודות, להתפייס וכד', מאלה שנפגעו מהם. זאת, לנוכח קיומה של תחושה (בלתי מוצדקת) שבקשת סליחה באופן פיזי פנים מול פנים, יש בה משום פחיתות כבוד או השפלה של המבקש. כתוצאה מתופעה זו נותרים עם לחץ, כעס, שמירת טינה ונטל כבד בלב, הן אלה שפגעו והן אלה שנפגעו- וחבל שכך.
בקשת סליחה שומרת על בריאותינו ומאפשרת לשחרר את הלחץ והנטל שלעתים רובצים בלב זמן רב. במעמד זה האדם מסיר את המחסום ומבקש סליחה. לבקשת הסליחה וכו' יכולה להתלוות דרך האתר מחווה של פיצוי נחמד, כגון- משלוח פרחים, מתנה, הזמנה למסעדה וכיוצ"ב.
|
|
