| דעה אישית
|
|
|
|
|
| סליחות אחרונות |
|
|
|
|
|
|
סליחה ותודה
"סליחה ותודה-מלים שהכול יודעים פישרן
ועם זאת- לא יסולא בפז ערכן
הן מביאות תחושת הקלה, אהבת אדם וסיפוק
הן לאומר והן לנאמר ללא צורך בנימוק
וככל שנרבה השימוש במלים סליחה ותודה
כן יגרעו כעס ואלימות ותרבה האהדה.
"
|
|
|
ירושלים בירת ישראל
היסטוריה על ירושלים
תקופת בית ראשון
בשנת 1005 לפנה"ס ,לפי מקורות התנ"ך, ירושלים הייתה עיר יבוסית, שנכבשה ע"י דוד המלך שהפך אותה לבירתו.
בנו של דוד המלך שלמה המלך בשנת 950 לפנה"ס בנה בה את בית המקדש הראשון.
בימי המלך חזקיהו, בסוף המאה השמינית לפנה"ס, צרו על העיר צבאות אשור. אולם, העיר עמדה במצור, בזכות נקבת השילוח שהזרימה מים ממעיין הגיחון שהיה מחוץ לחומות העיר. לקראת סוף תקופת בית ראשון העיר התרחבה לכיוון צפון מערב, לאזורים בהם שוכן היום הרובע היהודי.
בשנת 598 לפנה"ס נכבשה ממלכת יהודה על ידי האימפריה הבבלית, ואחרי ניסיון מרד כושל נגד השלטון הבבלי נכבשה ירושלים בשנת 586 לפנה"ס ע"י נבוכדנצר השני, מלך בבל שהחריב את בית המקדש הראשון.
תקופת בית שני
עלית האימפריה הפרסית 538 לפנה"ס איפשרה לגולי בבל לשוב לירושלים.
בשנת 332 לפנה"ס כבש אלכסנדר מוקדון את יהודה ללא קרב, העיר לא נפגעה והמשיכה להתפתח ללא הפרעה ופגיעה בחיי היהודים.
אנטיוכוס הרביעי ניסה לגרום להתייונות ירושלים ופגע בעבודת הקודש במקדש. פגיעה זו גרמה לתחילת מרד החשמונאים בשנת 167 לפנה"ס ולשחרור ירושלים.
בשנת 37 לפנה"ס מונה הורדוס על ידי הרומאים למלך יהודה, ועד מהרה השתלט על ירושלים. הורדוס הרחיב ופיאר את העיר, ובנה מחדש את בית המקדש במתכונת מפוארת. בשנת 66 לספירה פרץ המרד הגדול נגד הרומאים, שגרר למצור ארוך על חומות ירושלים במשך ארבע שנים ולאחריה הצבא הרומי בראשותו של טיטוס העיר נכבשה ונשרפה וכמובן בית המקדש השני חרב.
התקופה הרומית והביזנטית
תקופה זו ידועה כתקופה שאירעו בה אירועים חשובים ביותר בתחום הדמוגרפי הדתי והתרבותי .
הקיסר אדריאנוס בנה את ירושלים מחדש כעיר רומית בשם איליה קפיטולינה, ואסר על כניסת היהודים לתחומה.
הקיסר קונסטנטינוס, בנסיונותיו לבסס את מעמדה של ירושלים כעיר נוצרית, חידש את אכיפת האיסור מימיו של אדריאנוס, אם כי הוא גם הקל אותו מעט בכך שהתיר ליהודים לעלות לירושלים לרגל תשעה באב, על-מנת להתאבל על חורבנה.
יורשו של קונסטנטינוס, יוליאנוס, שהתנגד לנצרות, ביטל את האיסור על ישיבת יהודים בעיר, ואף תמך בהקמה מחודשת של בית המקדש, אולם הוא מת בטרם יצאו תוכניותיו אל הפועל, ויורשיו אימצו מחדש את הדת הנוצרית.
התקופה המוסלמית והצלבנית
בשנת 638 שלטו בארץ ישראל המוסלמים. שהרשה ליהודים לחזור לירושלים. על הר הבית הוקמו מסגד אל-אקצא, וכיפת הסלע.
בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים וערכו טבח בתושביה.
ב- 1187 צלאח א-דין, הטיל מצור על ירושלים ובעקבותיה העיר חזרה לשלטון מוסלמי. עם חזרת השלטון המוסלמי חזרו גם היהודים לגור בירושלים
התקופה העות'מאנית
האימפריה העות'מנית, השתרעה בשיאה מעיראק במזרח ועד וינה בבמערב וצפון אפריקה בדרום
ב-1517 נכבשה ירושלים בידי האימפריה העות'מאנית, וירושלים שוב זכתה לשגשוג.
הסולטאן סולימאן המפואר בנה את חומות ירושלים המוכרים.
במאות ה-18 – 19 היישוב היהודי גדל מאוד. רוב היהודים בעיר היו ספרדים, שהיו נתינים עות'מאניים. כמו כן היה לסירוגין יישוב אשכנזי קטן ועני, שהתבסס על החלוקה – תרומות מיהודי ארצות מוצאם.
השלטון הבריטי
בתום מלחמת העולם הראשונה ( 1917), נכנעה ירושלים לצבא הבריטי,
שהביאו לקצן של ארבע מאות שנות שלטון עות'מני, ותחילתן של שלושים שנות שלטון המנדט הבריטי.
מעמד ירושלים עלתה עם כינון המנדט הבריטי והפכה למקום מושבו של הנציב העליון ומשרדי ממשלה רבים.
בתקופה זו פרחו ונבנו שכונות חדשות כמו רחביה ובית הכרם.
הוקמו בית המוסדות הלאומיים בו שכנו משרדי הסוכנות היהודית, ובהר הצופים נבנתה האוניברסיטה העברית.
מלחמת העצמאות
על פי תוכנית החלוקה של האו"ם הייתה ירושלים אמורה להיות יחד עם בית לחם באזור מיוחד תחת שליטה בינלאומית. אולם עם פרוץ מלחמת העצמאות התעלמו מכך שני הצדדים וניסו לתפוס את השליטה בעיר. הכוחות הערביים חסמו את הדרך לירושלים עבור היהודים ואף הפסיקו את זרם המים אליה. רק שיירות של משוריינים הצליחו לפרוץ לעיר במחיר דמים כבד ולהביא לה אספקה.
עם צאת הבריטים מהארץ ב-14 במאי 1948 השתלטו הכוחות הישראלים על מתחמי השלטון הבריטי.
ב-18 במאי הגיע הלגיון הירדני אל העיר ונכנס לעיר העתיקה.
ב-1 ביוני נפתחה דרך בורמה והמצור על ירושלים החל להתרופף.
בקרבות עשרת הימים ביולי נעשה ניסיון ישראלי לכבוש את העיר העתיקה, אולם הוא כשל.
ירושלים לאחר הקמת מדינת ישראל
תש"ח – 1948 ובמשך 19 שנה הייתה ירושלים עיר מחולקת: החלק המערבי של העיר היה בידי ישראל ואילו החלק המזרחי, כולל ירושלים העתיקה, היה בשליטת ירדן.
ב- 1967 במלחמת ששת הימים, כבשו חיילי צה"ל את ירושלים המזרחית, ובכך הביאו לאיחודה מחדש של העיר המחולקת.
ב-5 בדצמבר 1949 הכריז דוד בן גוריון על ירושלים כעל בירת מדינת ישראל.
שבעה שערים לעיר ירושלים
שער האריות
נמצא בחומה המזרחית של העיר העתיקה, השער נקרא שער האריות על שם שני האריות החקוקים משני צדי חזית השער.
שער האשפות
נמצא בחומתה הדרומית של העיר העתיקה. ליד ה"כותל המערבי".
בעבר נקרא השער "שער המערביים
השער החדש
השער החדש היינו הגבוה מבין שערי העיר העתיקה. השער נפרץ ע"י העות'ומניים בש- 1889 על מנת לאפשר גישה נוחה יותר לעיר
שער יפו
שער יפו, הקרוי בפי הערבים גם שער חברון, היווה תחנת היציאה לשכם ולחברון
שער הפרחים
השער ממוקם בחלק הצפוני של חומות העיר העתיקה של ירושלים. שמו של שער זה נובע מעיטוריו הנראים כמו פרחים.
שער ציון
שער ציון מקשר בין הרובע הארמני להר ציון. הוא שימש כנקודת יציאה צדדית לכיוון בתי הקברות ומבני הדת בהר ציון.
שער הרחמים
נמצא בשערי הר הבית בחומה המזרחית
שער שכם
נמצא במרכז החומה הצפונית של העיר העתיקה, שממנו מתחילה דרך שכם המובילה לשכונת שייח' ג'ראח, לשכונות הצפוניות של העיר ולרמאללה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פרסומת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
