הרצאות וסדנאות סליחה
הוספת סליחה   |   סדנת סליחה   |   כתבות ומאמרים   |   אסטרולוגיה   |   חלומות  |   קבלה   |    תא וידויים   |  יום כיפור  |  פקס לכותל   |   סליחה טלפונית 
RSS
English  |  נגיעות לחיים רגועים יותר  |  סדנאות לחיים רגועים |  סיור סליחות |  צור קשר  |  הוסיפו למועדפים
מכאב לעוצמה
הזמנה להרצאת מבוא
(ללא תשלום)
אם כואב לך תדע שיש גם דרך אחרת לחיות עם הכאב בשלום והשלמה
למידע נוסף>>
הדרך אל האושר
מהי סליחה  
  איך סולחים?  
  הצורך בבקשת סליחה  
התנצלות  
כעס  
שלווה  
חנינה  
לקחת אחריות  
סליחה בתקשורת  
דרכי פיוס  
למאמרים נוספים  
סליחות אחרונות
אצלי גם חמותי ולשעבר וגם אמא
כבר 10שנים שהם לא מדברים
סליחה המורה
למדינה
אבא שבשמים היקר לי מכל
אבא סליחה..
אחים יקרים שלי, עם ישראל אבא אוהב אותנו!
לנסיך סליחה אהוב שאהבתי אותך במשך שנים
סליחה
סליחה לה´ ולעצמי
סליחה לעצמי
סליחה למי שגנב לי את הגיפ
בקשת סליחה ומחילה
סליחה
סליחה ה´ אני מבקש מחילה
סליחה אלוקים בסדר??
סליחה לכולם
 

קבלה וסליחה
חוכמת הקבלה נותנת לנו את הכלים להפוך כל כאוס להגשמה עצמית. למצוא את הטוב ברע. מועקה בלב, רצון לשלווה ופיוס דורשות תיקון. אחד התיקונים בקבלה הוא להבין ולהודות שעשיתי משהו לא בסדר. שפגעתי במישהו. להבין למה , את המשמעות את שורש הבעייה ואז לתקן ולבקש סליחה.

לחצו כאן להמשך...


סליחה ותודה
"סליחה ותודה-מלים שהכול יודעים פישרן
ועם זאת- לא יסולא בפז ערכן
ערכן
הן מביאות תחושת הקלה, אהבת אדם וסיפוק
הן לאומר והן לנאמר ללא צורך בנימוק
וככל שנרבה השימוש במלים סליחה ותודה
כן יגרעו כעס ואלימות ותרבה האהדה. "

 

יום העצמאות - להיות ישראלי

מאת ניב נבון
פעם חשבתי שלהיות ישראלי זה קצת פדיחה. כל הסיפורים על ישראלים שמתבהמים בחו"ל. שגונבים ברזים מבתי מלון בטורקיה. שתמיד מתלהבים ממה שהכי זול בחנויות הכל-בו הענקיות באוקספורד סטריט, וגם מסתלבטים על כל מי שנמצא מסביב, כי הם בטוחים שאף אחד לא מבין אותם. אבל תמיד יש בחנות עוד איזה ישראלי שמדבר באותה השפה, כמו שאומרים, ומתחלחל מבפנים: "איזו גסות רוח!" כי הוא לא היה מתנהג ככה בחיים, זה בטוח...
פעם חשבתי שזה עַם אגרסיבי כזה, שמלכלך כל פיסת טבע שהוא מטייל בה, ובעיקר משתדל ללכלך מקומות מטופחים, כמו חוף הים והפארקים השונים. עם שמתקבץ בכל מקום ובכל זמן עם מנגלים מעושנים. עם שתמיד חושב שדופקים אותו. שהגברים בו בכלל לא יודעים לדבר עם נשים, והנשים כאן, הן קשוחות כמו גברים. שאף אחד לא יעשה בשבילך שום דבר שיוצא מגדר מה שהוא היה עושה ממילא. עם כזה, שמערב אותך בענייניו הפרטיים, מבלי להתעניין אם זה בדיוק מה שחסר לך בחיים (ראה ערך אלה שמדברים בסלולארי בקולי קולות על הסכם המזונות שלהם באוטובוסים עמוסים).

חשבתי שישראלים זה עם שמרוב בְּליל תרבויות, אין לו תרבות. שלא ברור אם אי פעם הייתה לו. ושישראלים יודעים לביים רק סרטי בורקס או סרטי מלחמה. ואפילו המאכל הלאומי שלהם הוא בכלל מאכל של מִצרִים. חשבתי שזה עם שיורה לעצמו ברגל, כי הוא מרגיש גאה ונחות באותה המידה. שזה עם שאומר לך הכול בַּפָּנים (וזה דווקא יתרון די מדהים). עם גס ומחוספס, שנמצא במלחמה מתמדת, אם לא עִם עמים אחרים, אז לפחות עם עצמו.
אבל עכשיו, אחרי כמה שנים, אני יכולה לומר בלב שלם וללא היסוסים – מסתבר שצדקתי! אוי ואבוי, אנחנו עם סגולה?

בעין בלתי מזוינת ניתן להבחין שהעם הזה הוא לא בדיוק סמל ומופת אנושי, שכדאי לקחת ממנו דוגמא. הישראלי דגם 2009 אוחז בעוז באמונה "ואהבת לעצמך כמוך", או אם תרצו אין זו אגדה, שתמיד אפשר לבחור באופציה השנייה: "ועשית לרעך כל מה שבמיוחד שנוא עליך". אז מה, יכול להיות שאיבדנו את הטאצ'? ואולי בכלל כל עניין ה"עם הנבחר" זו המצאה מקומית? האם זו הבמבה הצהובה, כובע הטמבל, הצבר עטור הקוצים או המדים הירוקים, שבגללם זכינו בסגולה? או אולי בזכות השחיתויות שפשטו בארצנו כרעה חולה, החינוך שמצוי בנפילה, והירידה ליו.אס לשם התרחקות מכל האנרגיה הקשה, "כי הקסאמים שנופלים בשדרות ממש לא מתחברים לי טוב לקארמה, שקניתי בהודו בעשרה רופי וחודשיים שלמים של התנזרות ושתיקה".
במצבנו הנוכחי, אנחנו כמו אוסף של אגוזים, שלמרבה צערנו, מאוגדים יחד בתוך שק אחד. וכטבעם של אגוזים קשי עורף, לא משנה כמה מטלטלים את השק שלנו, כל אחד מאיתנו נותר מבוצר בתוך קליפתו הקשוחה, מוכן לפצח את הצורה לכל אגוז אחר בסביבה. אפילו האפשרות שהפיצוח של ידידו עלול לרסק גם אותו, כבר לא ממש מרתיעה אותנו, האגוזים. עד כאן – מסכימים? יופי! (מי שלא מסכים מוזמן לפרוק את זעמו על אותיות המקלדת בכתיבת מייל עצבני ל"קוראים כותבים", כדרכו של אגוז מלך ישראלי גאה).

ועכשיו, אחרי שנרגעתם, עולה השאלה הבאה: אז מה, האם סופנו שנתנגש זה בזה עד שכולנו נהיה מפוצחים למשעי? לא ולא, הרי הבורא לא התבלבל כשהעניק לנו את התואר "עם סגולה". אז מה בכל זאת מייחד אותנו, הישראלים?

ההבדל המהותי בינינו לבין קרובינו הרחוקים, נניח הצרפתים, הוא שהעם שלנו אינו "עם" רק בשל שיוך גנטי, היסטורי או לאומי, אלא דווקא בשל שורשו הרוחני. תאמינו או לא, אותו עם ערסוואטי המוגש לרוב במרקם אריסטוקראטי, נבדל מהאחרים בכך שהוא נושא בקרבו מטען רוחני. ומהו אותו מטען רוחני? היכולת לתת ולאהוב את האחרים. נו, באמת, למה אתם צוחקים?
בהחלט קשה האמונה כשמתבוננים בתמונת מציאות חיינו העגומה, ועוד כשאומרים שדווקא אנחנו, השנואים על מרבית העמים, אמורים לייבא את אותה אהבה נעלמה לכל מדינות החוץ והסביבה. אני כבר רואה את הישראלי המצוי מנסה להשרות אווירה נינוחה: "נו, מה הלחץ? מה שלא עשינו היום נעשה מחר, או מחרתיים, או בשנה הבאה..." אבל הבעיה עם המטען הזה היא, שכאשר לא מממשים אותו הוא בהחלט הופך לפצצה. פצצה שתקתוקה העצבני הולך וגובר עד אימה. ו"אימה" כבר מצלצל מוכר יותר מתוך הלקסיקון של המדינה.

על פי מה שאומרת אותה מַכָּרה ותיקה שלנו (כמעט 6,000 שנה זה מספיק?), חכמת הקבלה, הסיבה שמדינתנו הקטנה סובלת מרמות גוברות של חרדה, היא מפני שאותו מטען רוחני, שנמצא בתוך הלב של כל אחד ואחת מאיתנו כנקודה קטנה, "נקודה שבלב", עודנו כפוטנציאל שטרם התגלה. והדבר שמונע מאיתנו, האגוזים, לגלות את האהבה הזו הוא הטבע שלנו. ומהו אותו טבע? שימו את האגוזים על אי בודד (במלחמת הישרדות) ותגלו, שאגוזים + אי = אגואיזם. והרבה.
כל עוד הנקודה הרוחנית הזו, נקודת האהבה לזולת, נשלטת על ידי האגואיזם (האהבה העצמית), ולא מקבלת עצמאות, אנחנו נוסיף להתהלך יום יום עם ספקות – האם באמת ניתן לחיות בארץ הזו, או שאולי זהו רק חלום שאפילו צביקה הדר לא יכול להפוך למציאות. חוגגים עצמאות

אז השנה, לפני שאנחנו תולים דגל מפלסטיק על חלון המכונית, ויוצאים לראות את כל כוכבי "זמר נולד" על כל בימה שנייה (או אם נשארנו בבית – אז בכל תכנית); לפני שאנחנו מתנפלים על מכונת הסוכר כדי להמתיק לעצמנו את הטעם המר ו"לקנות לילד משהו מתוק"; לפני שאנחנו נכבשים במטחי זיקוקים שעלו לכיסנו מאות אלפי שקלים; בואו נעצור לרגע. ניקח נשימה. ולרגל 61 שנות ניסיונות כושלים לבנות כאן בית חם, שעוטף את כולנו כשווים, נעשה חושבים: באיזו מדינה אנחנו רוצים למצוא את עצמנו בעוד כמה שנים?
יתכן שאם פעם אחת נתבונן למציאות (ולעצמנו) בעיניים, יכול להיות שנמצא, שבאמת אין דרך אחרת להתגבר על כל המלחמות והקשיים, אלא אם נכניס מרצוננו אחדות ואהבה ישירות לתוך העורק הראשי של החיים.

ניב נבון, עורך תוכן ומנחה בערוץ 66- מתחברים לטוב ב YES



 
   חיפוש
תגיות לבקשת סליחה
סליחה במשפחה 
סליחה לחברים 
סליחה בעבודה 
סליחה בתקשורת 
סליחה בזוגיות 
סליחה בצבא 
סליחה בבית הספר 
סליחה לעולם 
סליחה לאלוהים 
סליחה, גם אני נפגעתי 
(סליחה (כללי  
תודה 
הוספת סליחה 
 
מדורים שימושיים
מכתב לאלוהים 
קבלה 
אסטרולוגיה 
נומרולוגיה 
קמיעות 
קברי צדיקים 
סליחה בשפות העולם 
סיפורי סליחה 
כתבות ומאמרים 
סדנאות
סדנאות - לחץ כאן למציאת סדנא 
סליחה ביהדות
סליחה ו - חגים 
סליחה בתורה 
ירושלים 
סליחה סליחות - סרט 
הכותל המערבי 
יום הכיפורים 
כללי
איך כותבים מכתב 
הרשם לניוזלטר 
יום הסליחה הישראלי 
בדיחות 
תמונות סליחה 
היועץ לשרותך 


קידום אתרים עמוד הבית | הוספת סליחה | תנאי שימוש |
צור קשר | אלוהים | על האתר | Google+‏
 כל הזכויות שמורות לאתר סליחה 2005 - 2012 ©