הרצאות וסדנאות סליחה
הוספת סליחה   |   סדנת סליחה   |   כתבות ומאמרים   |   אסטרולוגיה   |   חלומות  |   קבלה   |    תא וידויים   |  יום כיפור  |  פקס לכותל   |   סליחה טלפונית 
RSS
English  |  נגיעות לחיים רגועים יותר  |  סדנאות לחיים רגועים |  סיור סליחות |  צור קשר  |  הוסיפו למועדפים
מכאב לעוצמה
הזמנה להרצאת מבוא
(ללא תשלום)
אם כואב לך תדע שיש גם דרך אחרת לחיות עם הכאב בשלום והשלמה
למידע נוסף>>
הדרך אל האושר
מהי סליחה  
  איך סולחים?  
  הצורך בבקשת סליחה  
התנצלות  
כעס  
שלווה  
חנינה  
לקחת אחריות  
סליחה בתקשורת  
דרכי פיוס  
למאמרים נוספים  
סליחות אחרונות
אצלי גם חמותי ולשעבר וגם אמא
כבר 10שנים שהם לא מדברים
סליחה המורה
למדינה
אבא שבשמים היקר לי מכל
אבא סליחה..
אחים יקרים שלי, עם ישראל אבא אוהב אותנו!
לנסיך סליחה אהוב שאהבתי אותך במשך שנים
סליחה
סליחה לה´ ולעצמי
סליחה לעצמי
סליחה למי שגנב לי את הגיפ
בקשת סליחה ומחילה
סליחה
סליחה ה´ אני מבקש מחילה
סליחה אלוקים בסדר??
סליחה לכולם
 

קבלה וסליחה
חוכמת הקבלה נותנת לנו את הכלים להפוך כל כאוס להגשמה עצמית. למצוא את הטוב ברע. מועקה בלב, רצון לשלווה ופיוס דורשות תיקון. אחד התיקונים בקבלה הוא להבין ולהודות שעשיתי משהו לא בסדר. שפגעתי במישהו. להבין למה , את המשמעות את שורש הבעייה ואז לתקן ולבקש סליחה.

לחצו כאן להמשך...


סליחה ותודה
"סליחה ותודה-מלים שהכול יודעים פישרן
ועם זאת- לא יסולא בפז ערכן
ערכן
הן מביאות תחושת הקלה, אהבת אדם וסיפוק
הן לאומר והן לנאמר ללא צורך בנימוק
וככל שנרבה השימוש במלים סליחה ותודה
כן יגרעו כעס ואלימות ותרבה האהדה. "

 

תשעה באב -עוד בת ציון בוכייה

מאת לילך בשן- כותבת בענייני חינוך וחברה, לומדת בקמפוס "קבלה לעם"

"ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חנם, נשוב להבנות, והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חנם."(הרב קוק, אורות הקודש ג', שכ"ד) די לעבור את מסוע התיקים בכניסה לכותל, כדי להשאיר את ההווה מאחור. ברגע שיוצאים החוצה, אל גרם המדרגות הגדול המשקיף אל הרחבה, מפעמת בלב התחושה השברירית של הנה, הנה הפיסה התלושה הזו של העבר המפואר שלנו, כמעט אפשר לגעת בו, כמעט אפשר לבקש ממנו את סודותינו, אלה שאנו רוצים להאמין בהם, אלה שאנו מבקשים לשכוח.
במבט ראשון הכותל המערבי כה קטן, והכול כל-כך יומיומי, כמעט שגרת חולין מתקיימת שם. די לעמוד למעלה, ולבלוע הכול בעיניים... את הצמחים שפורצים מבין האבנים הגדולות, את תכלת השמים בשתיקתם, את דממת הר הבית ברקע, אשר רק הידיעה כי הנהו, מעוררת בלב כמיהה מכאיבה.
ועל מה הכמיהה? תאמרו כי עברו אלפיים שנה... תאמרו כי העבר ההיסטורי מרגיש לנו מרחוק כִּבְדָיה, תאמרו כי במצבנו היום, כשהעם מתבוסס שוב, בשנאת חינם, אין מקום להפליג אחורה, אלפיים שנה, ולבכות על חורבן המקדש... הרי מי יכול להחזיק בידיו כזה רצף של עבר והווה, כזה רצף היסטורי, כזה רצף מבכה.
מנקודה זו, של חורבן הבית, יצא עם ישראל לגלות ארוכה וקשה. כשקוראים את הרצל, את אחד העם, את ארלוזורוב, את ז'בוטינסקי, את הרב קוק ואת הרב יהודה אשלג – בעל הסולם, את ברנר וביאליק, מצטיירת תמונה של הקושי האדיר, שהתגבש אט אט לתנועה ציונית ולביטאונים, למאמרים וכתבות באידיש, בגרמנית וברוסית, שקראו ליהודים לאסוף את עצמם לכדי עם, ולעלות חזרה אל ארץ ישראל, אל ממלכת יהודה האבודה. מתוך כתבים אלה, עולה הכוח האדיר, של ההשתוקקות, שהניע את הרוח במפרשיהם של הספינות, ותחת כנפי הנשרים, ולמרות כל הסיכויים, הרי שהחיינו, התקבצנו כאן.
בעיניי חלק מהכותבים והאישים שציינתי, התיישבות בארץ ישראל, והקמת מדינה, מהווים את הגאולה המקווה. לעומתם, חלק מהאישים הללו התריעו והזהירו, לבל נשכח את מהותנו תוך כדי המסע. אחד העם כתב במאמרו, "לא זו הדרך", כי לפני שאנו עולים ומתיישבים בארץ, עלינו לבנות בסיס תרבותי, רוחני, שממנו נוכל לשאוב ולהעצים את עצמנו. ואילו בעל הסולם כתב במאמר לסיום הזוהר כי "אף על פי שהקב"ה הוציא את הארץ מרשות האומות ונתנה לנו, עם כל זאת אנו עוד לא קבלנוה. אלא שבנתינה זו נתן לנו הקב"ה את ההזדמנות לגאולה... אבל כל עוד שלא באנו בזה, שום דבר לא נשתנה, ואין שום הפרש בין נמוסי הארץ עתה, מכפי שהיתה עדיין תחת ידי זרים, הן במשפט, הן בכלכלה והן בעבודת ה'..."

הזדמנות לגאולה

אין ספק כי את הצעד הראשון עשינו. לאן שלא תביטו בארץ, הולכים על המדרכות ועל השבילים, נוסעים בכבישים, גרים בבתים גבוהים ונמוכים, חכמים וטיפשים, הארץ מלאה יהודים. אך אנו עדין בגלותנו. לא רואים את עצמנו, לא רואים את זולתנו, מאוימים בכל עת להחריב את מה שבנינו, שוב, בגלל שנאה. יש בעם קרעים קשים, הפתרון אינו נראה לעין, וכל שינוי מוגדר מיידית כ"רעיון נאיבי".
תפארתו של בית המקדש, הייתה תפארת החסדים והאהבה ששכנה בלב העם. חורבן המקדש עקב שנאת החינם, השאיר אותנו עד היום, מדדים בחורבות של צער, יזע ודם. בעודנו מציינים את החורבן, אנו מציינים את ההכרה באובדן אהבת החינם... חורבנן של האבנים הדוממות, הוא רק התוצאה מכך. אמנם עלינו ארצה, אך מאותו שער שנפתח עבורנו עוד לא הוצאנו כלום, שברנו את המקל על הסלע, ועוד מעט נופלים עלינו מים רבים. זו אותה הדרך, שבני ישראל ובני פרעה היום חוצים, כולנו היום חוששים מסגירתו של הים עלינו.
ובתוך כל זה, עומד לו איזה כותל אחד קטן, כשהצמחים מרימים ראשם מתוך האבנים הדוממות, ומתמסרים לשמש הקופחת, אנשים באים והולכים, ידיהם ריקות ממנחות או מקורבנות... אין מקדש ואין קדוש בעם, כולם רודפים את כולם. זו מציאות חיינו.

מחורבן לאהבת אחים

דווקא בתקופה זו, ציונו של ט' באב, הוא עדות טרופה לכך ששנאה מובילה לחורבן. והרי רובנו מייחלים, למנהיגות, לאיזו רוח אדירה, חדשה וחזקה, שתנשב במפרשים של כולנו, ותוביל אותנו ליבשה. אם השנאה כה מוחשית, הרי שמהיגיון דבר והיפוכו, גם אהבה יכולה להיות מוחשית ואפשרית.
למרבה התמיהה, כתב הרב קוק כי "דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תימהון, קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו, הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה, הוא שפל וירוד, גם רם ונישא, הוא כולו חייב גם כולו זכאי" (עקבי הצאן, עמ' קח).
בכל רגע ורגע יכול כל אדם בישראל לבחור לפקוח את עיניו, להתעלות מעל למציאות המרה ולהשתוקק להתחדשות. את הדברים החיוניים מכל הדרושים כדי לקיים חיים נורמאלים, שפויים, גאים, שמחים, לא יכול האדם לבנות לבדו. הוא זקוק בשביל זה לעם, לחברה. את התחושה הקשה הזו, של החיים בצל הגלות בארצנו, ניתן להחליף לתחושת ביחד, לתחושה כי השיגעון הישראלי מתיישב בבגרותו של העם, בהחלטתו ובבחירתו להיות שקול ואחראי למציאות חייו.
התבוננות אל עומקי הבאר, ממנה נובעת מציאות חיינו, מרמזת לנו כי הגיע הזמן להתעמק בסוד מציאות חיינו כאן. כבר אמר ר' שמעון בר יוחאי "ובגלל שעתידים ישראל לטעום מאילן החיים שהוא ספר הזוהר הקדוש, יצאו על ידו מן הגלות" (הזוהר, נשא, אות צ').
לא במקרה, פונים יותר ויותר אנשים בתקופתנו ללמוד את חכמת הקבלה, ובכך מממשים את דברי הרשב"י. אותו רובד פנימי של היהדות, אמור בימינו לצוף מעלה, להוציאנו מגלות המחשבה ועוני הלב, ולחבר בין כולנו את אותו קשר אחים אמיץ, בו הערבות ההדדית והאהבה שוררים בכל. דרך אותה התפכחות, דרך אותה נקודה שבלב שכואבת את הווייתנו פה, נצליח להחליף שנאה באהבה, ולהבטיח שלא נאבד שוב.


לרשימת הסדנאות

חזרה לרשימת הסדנאות



 
   חיפוש
תגיות לבקשת סליחה
סליחה במשפחה 
סליחה לחברים 
סליחה בעבודה 
סליחה בתקשורת 
סליחה בזוגיות 
סליחה בצבא 
סליחה בבית הספר 
סליחה לעולם 
סליחה לאלוהים 
סליחה, גם אני נפגעתי 
(סליחה (כללי  
תודה 
הוספת סליחה 
 
מדורים שימושיים
מכתב לאלוהים 
קבלה 
אסטרולוגיה 
נומרולוגיה 
קמיעות 
קברי צדיקים 
סליחה בשפות העולם 
סיפורי סליחה 
כתבות ומאמרים 
סדנאות
סדנאות - לחץ כאן למציאת סדנא 
סליחה ביהדות
סליחה ו - חגים 
סליחה בתורה 
ירושלים 
סליחה סליחות - סרט 
הכותל המערבי 
יום הכיפורים 
כללי
איך כותבים מכתב 
הרשם לניוזלטר 
יום הסליחה הישראלי 
בדיחות 
תמונות סליחה 
היועץ לשרותך 


קידום אתרים עמוד הבית | הוספת סליחה | תנאי שימוש |
צור קשר | אלוהים | על האתר | Google+‏
 כל הזכויות שמורות לאתר סליחה 2005 - 2012 ©